אפילו שנבחן לא קורה באופן ספונטני ללא סיבה. יש סיבה והיא נובעת מהבחירות שלנו, ההבטחות שלנו, הרצונות והמשרות שלנו. "אני מעדיף להיות בכלא מאשר להיות איתך," אמר ג'וזף. הוא רצה להישאר בכלא כדי להראות את נאמנותו לאדונו. זה לא היה חטאו, אלא הרצון שלו להוכיח את נאמנותו. ואז כשהכלא היה כבד והוא רצה לעזוב, במקום לבקש את אלוהים, הוא ביקש ישועה משרת. אללה יודע הכל, הוא לא אמר ברשותו של אללה, או קיווה לעזרה ממנו בלי לעבור דרכו, ומצא בו כוח. אבל הוא עשה 3 שנות מאסר נוספות כי הוא שכח.

אברהם ביקש מאשתו שתגיד לו שהם רק אחים והסתיר שהם נשואים. אז הוא חשב שהוא יהיה מוגן מפני מוות. הוא לא חיפש מקלט באללה. אז אשתו שהתה בארמון במשך ימים ארוכים, ומצבו העמום והלא ידוע נחרב, אברהם. למרות שהמלך היה חולה, נודע לאברהם על כך באיחור.

מוחמד הכריח את בן דודו, אמנו זיינפ להינשא לאחת מאימוץיו בתום לב בשם אללה. הוא אמר, "עשה זאת למען אללה". הוא בחן את אמונתו בדרך קשה. אף שאמא שלנו הייתה מאוהבת בנביא, היא עברה את הבחינה. ואז, כשמשפטם הסתיים, ניסה האדון את מוחמד באותה דרך. הוא אמר, "בוא נישא לאישה שהתחתנה עם הגבר שהיא לא אהבה למענך ולמענתי, למרות שכולם מגנים אותך על כך שלקחת את אשתך המאומצת, עשה זאת למעני, למרות שמאות שנים אחר כך ידובר עליו, ולקחת אותה כשיש אלפי נשים יפות מלבדה. " שליח אללה כמעט הסתיר את הפסוקים והתפלל להעלאת הצו במשך ימים ארוכים. אולם הפסוקים הגיעו ברצף. אללה יודע הכי טוב. המוסלמים ידעו שגם אם היית נביא, היית נבחן כפי שנבדק.

ואז מוחמד אמר לפני קרב אוהוד, המלווים שינו את דעתם ואמרו, "אם סדר הקרב לא הגיע מאללה, נוותר על ההתעקשות שלנו, וטעינו על ידי התעקשות." אבל מוחמד אמר, "נביא, ברגע שהוא לובש את השריון שלו, לא מוריד אותו בלי קטטה." הוא ציווה. אללה יודע הכי טוב, אבל אין שום אמירה כזו בשום ספר קדוש. אז מה קורה אחרי ההצהרה הזו? מוסלמים סובלים מפלה גדולה, ושליח אללה המדבר כך שובר את שיניו ופוגע בהם. שלום עליו וחבריו ורחמים עליו. אבל כל מילה ותוצאותיה כה עמוקות; לפעמים עדיף לא לדבר.

מוזס היה מאוד נוח ומפנק עד שהרג אדם. ואז הוא נפל במדבריות והפך לרועה צאן. האריה פירק את האדם החוטא שרצה להיות שכן של משה. כי היו לו הרבה חטאים שמנעו ממנו להיות שכן, והיה צריך לנקות אותו.

אתה מבין, אלוהים לא טועה באף אחד. הכל הופך לצרות ביד, בלשון ובחטא של עצמך. האדם התמים, שמטהר את ליבו מרצונות ומפנה את פניו לאללה בלבד, לא יסבול כל בעיה.

אלוהים הוא הערבות למזונותיו של כל אדם. אבל הוא יכול לבדוק את העושר שהוא נותן על פני צרכים בסיסיים בגלל טענתו של האדם לאמונה. מבחן זה לא מיוסר באמת, אלא מתעד את הטענה ש"אני מאמין "בכך שהוא מסלק את העודפים לזמן מה. האם הוא לא יציית לאלוהים מכיוון שלקח ממנו חלק ממה שנתן לו? או שהוא יהיה אסיר תודה וסבלנות?

שום אבידה לא תאבד עד לבוא המוות. הפרשה של כל המחפשים כמו ציפורים נופלת לפניהם. אפילו אלה שאינם מחפשים נשלחים לעתים קרובות למחיה. רעב באפריקה הוא בושה וחרפה לאנשי האזור. ערים רבות בעולם חרוכות בזעם של אללה. חלקם נפגעו מרעידות אדמה, חלקם על ידי הצונאמי, חלקם על ידי אש, חלקם על ידי שיטפונות וטייפונים וחלקם מרעב. לפעמים יורד עליהם גשם כאזהרה ולפעמים כעונש. אם אלה שגרים ביניהם לא יזהירו אותם ואינם עובדים בכוחם לשנות את החברה שלהם, אזי צרות יפלו עליהם. ואלו שביניהם מוציאים את שולחיהם ועוזריהם ממנה, או מגנים עליהם מפני זה, בטרם יבוא.

האם חיים טובים טובים, רעים כגברים?

הסבל יכול להיות גם בגלל הרצון לסלוח או לטפח אותו להביא לתפקידים הגבוהים יותר בתפילתו. לכן לא נכון לומר שכל נגע הוא חטא. אך ללא ספק זו הייתה תוצאה של משהו שהוא עשה בעצמו.

האריה פירק את האדם החוטא שרצה להיות שכן של משה. לא הייתה דרך לכך פרט לכך שהוא יפטר מחטאיו ויתמיד בכך עבור אללה. חטאו היה רבים. אבל על ידי התבוננות בסופו של דבר, לא נכון לומר, "הוא היה רע מאוד, ועכשיו הוא הלך לעזאזל, או שהוא ממשיך להתייסר בחיים אחרים." בשורה התחתונה אין לנו מספיק ידע בכדי לדעת את פניו הפנימיות של כל אירוע ואת תוכנית אללה עליו. לכן עלינו להסתכל על כל אדם בכוונות טובות ובחמלה. עבור מי שסובל, טוב לקוות שאללה יסלח לו ומעלה את דרגותיו.

וזה לא נכון לחשוב שאנשים שחיים טוב הם טובים ולחשוב שהם באים בלי חטא.

ישוע;

לאדם עשיר יותר קשה לעלות לגן עדן מאשר לגמל להיכנס בלי מחט. (זה בלתי אפשרי)

הקוראן אומר;

• • אבוי למי שגובה עושר.
  • הוא סופר ומערם זהב וכסף.
  • הם שואלים אותך כמה מהעושר שלהם הם יתנו בדרך של אללה. תגיד להם, "יותר ממה שהם צריכים."
  • 63-4 וכשאתה רואה את דמויותיהם בבקשה; ואם הם מדברים אתה נותן אוזן לדיבור שלהם. (הם) כאילו היו גושי עץ בגלימות פסים. הם רואים שכל צעקה נוגדת אותם. הם האויב, אז היזהרו מהם. אללה מבלבל אותם! איך הם סוטים!

במילים אחרות, לא להיות עשיר ולא להיראות יפה הוא סימן של עליונות למראה אללה. נהפוך הוא, זה קרוב יותר לאסון של האדם. האדם קמצן עם החזקה הזו, מנפנף בה, שובר לבבות והופך למפתחות שפותחים את הדלתות לכל חטא.

במקרה זה, אם אדם עשיר, לא יינצל מהעונש אלא אם כן ביצע יותר ממה שהוא זקוק לו, ואם הוא יפה, הוא לא יינצל מהרעם והעמדת פנים, משבירת לבבות ומעשייתו. מכשיר של עושר.

ברור מה יותר מהנדרש. מה שלא משתמשים בו הוא עודף צורך. כל מה שהוא סרק, כמו כסף וזהב, בתים סרק, אדמות וחפצים, הוא עודף לדרישות. עם זאת, הוצאה מעבר לצורך, כלומר פזרנות, היא מחלה הנובעת מהצטברות יותר מהצורך. אם אחד לא נותן לו בדרך של אללה, "הוא יחלה את ליבו." אנו רואים אותו מתלבט בהרגלי שפל הרסניים, תענוגות ותהילה לא מוצדקת. הגברים שקנו עשרות מכוניות, הנשים שקנו מאות תכשיטים, אלה שבזבזו בגלל המותג שלהן כשלא היו זקוקות לזה … אלה שנמצאות ברעב עם אללה ושולחות על עצמן. אוי להם.

סיבת סבל

בקצרה, הצרות שקורות לאדם מתרחשות מעשר סיבות;

1. על חטאיו בקלובלה (קלובלה פירושה "הם אמרו כן" בערבית). (אפילו בחיים הראשונים, לא סגד אדוננו כפי שהיה כאן; זה היה מושא ללעג "האם אני לא אדונך?") . הגורם לרוב הצרות במוות של תינוקות וילדים מבוסס על החטאים לפני שנולדו.
2. בגלל חטאיו ובחירות שגויות.

(הפשע שנעשה בכף הרגל יוצא מהכף הרגל, הפשע שביצע עם העין יוצא מהעין. הפשע שביצע עם הבטן יוצא מהבטן הוא חוכמה ואזהרה. חפש בכל מקום שכואב.)

3. כשאדם רודף את עצמו.

(למרות שאינו מחויב לשתוק לרדיפה, עבודה קשה, השפלה, לפנות לעצמו בזהירות ובטיפול, לא לאסוף ידע, להזניח התבוננות וכו 'הם אכזריות עצמית.)

4. כאשר הוא טוען, האדם מוזמן להוכיח זאת. זה מצטמצם לדומה למצב.

(כמו צנזורה או דיבורים גדולים. כמו לומר "אם הייתי אתה, לא הייתי עושה את זה"

5. מבאס, מעליב (במקרה זה לרוב הוא לא נאסף מבלי שהוא מצטמצם למה שהוא לועג. מי שהעליב ובז לו נופל למבחן)
6. מכיוון שפעולות עתידיות ידועות, עתידן משפיע גם על עברן. (אתה יכול להסתכל בסיפור הילד בסיפור של חידר ומשה בקוראן.)
7. לבקש משהו שלא צריך או שלא ניתן. (האדם החוטא, שרצה להיות שכן למשה, הסכים להתקפת האריה ונקה בזה. ומי שרוצה להרוויח יותר ממי שיולד, וזה שרוצה עבודה שעושה אותך הרוויח יותר, אומר, 'בוא למצוקה'.)
8. לפגוע בבית היתומים, בחולים, באורח ובזקנים. אלוהים, לפגוע בחבר שלך זה אסון. לא הכנסתי את זה לסעיף החטא. כי אולי זה לא חטא אם אתה נוגע באדם רגיל עם קצת בדיחה. אבל זה יהיה חטא לגעת בהם. זכור כי הנביא ננזף על ידי הפסוק על כך שהאריך את המתנה העיוורת. אם תיגע בפיל, זה לא יזיק. אבל מגע קטן יהרוג את מי שלבו הופך לנמלה צולעת. אל תשכח.
9. כל נשמה תיבחן על ידי תוכחתו. אם הוא אומר לבזבז הרבה, אם הוא לא מוציא הרבה, אם הוא אומר להתפלל בלילה, אז הוא ייענש בעולם הזה.
10. לא משתף. תן חלק מזה, בדיוק כמו שאלוהים נתן לך. תן ידע ממדע, זהב מזהב, מרחב מהחלל, הזדמנות מההזדמנות. ואז זה מדכא אותך.

אם עשית אחד מאלה ואין לך את התשובה הגדולה ואת חיי הקוראן הנדרש לטיהורך, בכי, אחי. בכי ללא הרף. כי אם אדם עושה אחד מהדברים האלה ולא רואה בזה מטרד ואזהרה וטיהור, העונש שלו יהיה בגיהינום, מחשש לאותו יום. מכיוון שההשפלה של כל החיים היא יום אחד בגיהינום.

אל תתנו למעשיהם של עוולים ולמעשי כופר ורמאים על ידי מחייתם בשפע ושגשוג. הוא לעולם לא שוכח את הכוכבים, את אינספור היצורים, את המים שהנמלה שותה במדבר בבוקר; הוא אף פעם לא שוכח את חילול הקודש של הכופרים. וביום בו תבוא השתחווה והאדיקות של המאמין, הוא ייתן את מתנתו.

לא היה

"צרות אינן נופלות מידיו של עובד מאמין עד שהוא יעבור בארץ ללא חטא." (Tirmizi / Zühd 57)

לא היה

"זו אומה שיש לה רחמים. הוא לא ייענש להלן. הם ייענשו בעולם בצורה של משפטים קשים, אכזריות, מעשי קטעים ואסונות." (איבו דויד)

אם אתה יכול להבטיח לי שאתה בטוח לחלוטין בכל אחד מעשרת הפריטים. ואני אבטיח לך חיים נחמדים ושמיים. אלוהים לא טועה באף אחד. למעשה, אדוננו אומר בקוראן כי הוא לא עשה עוול באף אחד, והוא גם לא כיסה וסלח על רבים מהחטאים.

אז אולי אנחנו משלמים על אחד מכל עשרה פגמים. האם הקוראן אינו אומר שחטא הוא עונשו של אלוהים באשר אתה מסתכל? … אתה מטמא את פני אלוהים. מה יהיה עונש הוגן? אתה מלכלך את העיניים של כולם, ומה אם אלוהים ילכלך את הפנים שלך? אם אתה מקבל יבלת על הפנים. עשה כאן חתך. ראה כמה אלוהים סולח על פגמים שלו, כמה הוא כואב. אני מקווה שלא קשה לעמוד בתשעה כללים אלה. רק קצת תשומת לב, קצת רחמים. אם הוא לא עסוק כל הזמן בידע, הוא יחליק. מה אללה אומר בלשונו של יוסף: "הנשמה נהנית מרוע באלימות." אל תהיה לבד עם עצמך. לעסוק את נשמתך בתפילה, בקוראן, בעצרת התעלה, בשיחת אללה, בצום ובהספקת חלק מהמשפטים. אם הוא עצמאי וחופשי בכוחות עצמו, אם הוא חמוש באמצעים, הוא בטח ישתגע. לעולם אל תשכח את זה. תן לאנשים Sutable שלא יכולים למצוא את האסיפה להקשיב לשיחה במחשב שלו. אני מקווה שבכל מקרה לא יהיה מי שלא יכול למצוא את הקוראן.

הגיל כבר בן 80. יהי רצון לחזור בתשובה, אלוהים יסלח לי. תן לי להיות בריא שוב. מה אומר אלוהים: "כאשר המוות נפתח לדלתך אתה חוזר בתשובה?" "דלת הסליחה נסגרת ככל שהגיל מתקדם, מכסה את פניו ברגע המוות. האם קל לחזור בתשובה דרך הדלת המצטמקת? החטאים עצומים, הדלת מצומצמת, האם החטאים האלה עוברים דרך הדלת ההיא? עם 3 טיפות מים מדמיע, האם כל הלכלוך ייצא? אבל אללה כל כך סלחני שהאדם לא צריך לוותר. אדוני אומר ברוך הבא לכל מי שבא בכנות ובלב בוער, שמשתחווים עם נשמתם, גופם וליבם, ולומר אללה. הוא רוצה להסתובב בידיים ריקות. אללה אומר שאני הבעלים של ים ונהרות עצומים ולא אחסוך כוס מים. קבל את האינטימיות הזו.

"מי שעושה מעשים טובים, בין אם זכר או נקבה, והוא מאמין, אנו ניתן לו חיים טובים." (נהל: 97).