שיקולים אחרים בנושא החזרות (הספר השני ה -20)

6.122 – האם הוא מת וגידלנו אותו לחיים, והצבנו עבורו אור בו הוא הולך בין אנשים, כמוהו שדמיונו הוא בחושך מוחלט שממנו הוא לא יכול לצאת? כך התנהלותם גרמה לחשדוד בקרב הכופרים.

האדם שנותר בחושך, כלומר הכופרים החתומים, לא יכול לצאת מזה וללכת בין האנשים. אור ניתן לנשמת המתים לחזור משם.

אבות הארץ נבחרים מהפקידים

אנאם 124

וכאשר מגיע אליהם אסימון, הם אומרים: אנו לא נאמין עד שנתנו את מה שנמסרים לשליחי אללה. אללה יודע הכי טוב עם מי להעביר את המסר שלו. השפלה מאללה ועונש כבד יביאו את האשמים בזמנם.

מנהיגי החוטאים והמרמאים הופכים למנהיגי הקהילות עד שסיימו את תקופת משפטם. כדי שיוכיחו כי רמאותם אינה יוצאת מעוני, וייתכן שהם מהווים עונש לעמם, העוקבים אחריהם מבלי להתייחס למוסר שלהם. כך הם מנצלים את עמם, עובדים אותם כמו עבדים, מרוששים אותם ומובילים אותם לפיתוי בגלל חיים נקיים מדת, חוקים המשרתים את העשירים והעוני.

כי מי שהוא חוטא והשתולל לא יהיה מנהיג. במחזור הבא יינתן לו הזדמנות זו וינסה גם כאשר הוא עני וגם כשהוא עשיר.

כלל זה יכול להשתנות רק אם הזקנים חוזרים בתשובה וחיים חיים המוקדשים לחלוטין לאללה, מגנים על העניים והנזקקים, כשהם צודקים, חופשיים מצדק ואימצו את חוקי אללה. למרבה הצער, אלה שהכי רחוקים מהאור הם אלה שהכי קשה להחזיר לאור. מחזור זה נמשך בזמני הסיום עד שנבחרו אלה שנאספו על ידי אללה והפכו לאפוטרופוס לעולם.

מחזור החוטאים יימשך עד האפוקליפסה

30.55 – וביום בו השעה מתרוממת האשמים ינדרו שהם נשארו במקום, אך שעה כך הם אי פעם הוליכו שולל.

30.56 – אך אלה אשר ניתנים להם ידיעה ואמונה יאמרו: האמת, אתם בוחנים, על פי צו אללה, עד יום התחייה. זהו יום התחייה, אך אתם לא ידעתם.

וגם אם החוטאים אומרים 'שלחו אותנו ל 60-70 שנה, כלומר נשארנו רק מעט', אנשי הידע יגידו להם 'לא, הייתם שם עד יום התחייה, הם יתקנו את מה שנהגו לומר ללא ידיעה. ' ה 'מחזיר את מרבית החוטאים ליום התחייה, אך הם אינם תופסים. הם זוכרים רק את הטבעת האחרונה במחזור שלהם. אך כאשר עיניהם נפתחות וחזונם מתחדד, הם רואים את כל מה שנעשה מאז אדם.